סורק אבטחה לאפליקציות

רוב כלי האבטחה מחפשים משהו רע בקוד. הכלי הזה מחפש משהו חסר, וזה קשה יותר, כי היעדר לא משאיר שום דבר שאפשר לחפש.

השיטה היא השוואה. לחשב בצורה מכנית איך כל עמוד באפליקציה מגן על עצמו, ואז לשים את כולם זה לצד זה. כשעשרה עמודים מגנים על עצמם באותה דרך ואחד לא, דווקא על האחד הזה שווה לשאול.

רק החריגים נשלחים למודל שפה, אחד אחד, עם שאלה צרה אחת. המודל הוא החלק האיטי והכי פחות עקבי, ולכן הוא מקבל את העבודה הקטנה ביותר. כל השאר נעשה בחוקים שמחזירים אותה תשובה בכל הרצה.

הסדר הזה הוא תוצאה מדודה, לא דעה. לפניו, המודל קרא את כל האפליקציה בבת אחת והעלה באג אחד או שניים מתוך הידועים, כל פעם אחרים. אחריו, שלוש הרצות נפרדות החזירו בדיוק את אותם ארבעה ממצאים, וכולם היו אמיתיים.

אנחנו בודקים אותו מול אתרים ציבוריים שנבנו בכוונה עם חורים ידועים, כך שהתשובות הנכונות מפורסמות וכל אחד יכול לחזור על ההרצה ולבדוק אותנו. הוא עדיין בתהליך. הוא מוצא שלושה מתוך ארבעה חורים ידועים, לא ארבעה, וכשאנחנו מכוונים אותו לאתרים שבנויים אחרת הוא עדיין חוזר בלי שום דבר שימושי.